סיפורים בראש

היינו סטודנטים וגרנו בחיפה בקומה רביעית בבניין בן 15 קומות. הדירה שלנו פנתה אל מצוק ההר, ואני הצטערתי מאוד שאין לנו נוף לים כמו לשכנים ממול. רק בחלון המטבח אפשר היה להציץ ולראות פיסת ים כחול בין הביניינים הגבוהים ולכן נישאר החלון תמיד פתוח. ״מה אתם צריכים דירה עם נוף?״ אמרה אמי שהייתה אישה מעשית מאוד ״תיקנו תמונה יפה ותיתלו בסלון״. תמונה לא קנינו, אבל הבאנו הביתה גורת חתולים קטנה ושחורה שמצאנו ברחוב. קראנו לה אידי, על שם נשיא אוגנדה אידי אמין שבאותם ימים "כיכב" בחדשות. טפו, טפו, בלי עין הרע , אידי גדלה ויפתה אבל הייתה משועממת מאוד.  את רוב זמנה היא העבירה בשינה ובמרדף אחרי זבובים שהגיעו לארגז החול שלה. יום אחד רדפה אחרי זבוב שעף לכיוון חלון המטבח הפתוח. היא זינקה על השיש, קפצה על החלון וצנחה מטה ארבע קומות אל הקרקע. חיפשנו אותה שעות. לעת ערב מצאנו אותה חבוטה, אך למרבה המזל שלמה ובריאה. לימים הופתענו לגלות שבפרק הזמן הקצר שבילתה בחוץ הספיקה "הנערה" להיכנס להיריון. מתברר שלא רק אנחנו מצאנו אותה באותו יום. כעבור  מספר חודשים המליטה אידי ארבעה גורים: אחד שחור, אחד לבן ו...