נוהל שכן

יש לנו מזל, יש לנו שכנים טובים וזה בהחלט ראוי לציון. 

אנחנו גרים בדירת גן בבניין בן חמש קומות. בדל סיגריה לא מושלך לגינה שלנו. 

אנחנו מרוצים מהם והם מרוצים מאתנו. 

שני פנסיונרים חביבים ושקטים (אנחנו) שגרים בדירה עם גינה גדולה ומטופחת (למי נותנים אגוזים) הרעש היחידי שהם עושים זה לעלות/להוריד את התריסים החשמליים בבוקר כשהם קמים ובלילה כשהם הולכים לישון, ולגרש חתולים פולשים בצעקות "קישטא". 

וגם השכנים שלנו יודעים טוב מאוד שיש להם מזל. שלא מתרוצצת להם במקומנו משפחה עם כלב נבחן ושלושה ילדים שמשחקים כדורגל בגינה עם כל החברים שלהם, מארחים כל שבת וחג ועושים על האש. ואף אחד לא יגיד להם מה לעשות כי לשם כך הם קנו דירת גן.

אבל האידיליה הזו נסדקה במעט בזמן האחרון בגלל יונים שעשו את צרכיהן על כבלי הכביסה והרחבה שלנו .

החלטנו לשים לזה סוף והתקנו גגון שקוף. המתקין אמר שהעיריות מאשרות, העיקר שיהיה שקוף,

ובאמת נפטרנו מהבעיה אך צצה בעיה אחרת .

השכנה שמעלינו - גברת מבוגרת קטנת קומה, אם היא מתאמצת ומטפסת על שרפרף, מטה את גווה קדימה ומתכופפת למטה היא מצליחה לראות מעבר למעקה הצדדי של המרפסת שלה את הגגון שהתקנו. ואוי לאותה בושה! על הגגון יש קקי של יונים - בעברית צחה, לשלשת.

אחת לכמה זמן שטפתי את הגגון בצינור מים ולבקשתה המיוחדת אפילו ב"כמעט" יום כיפור (שאלוהים יסלח לי) כי באים אליה אורחים. אבל זה לא הספיק לה. היא פתחה בצעקות והתקשרה לעירייה והתלוננה.

ואכן הגיע פקח ובדק. והחוק בנס ציונה מוזר: מסתבר שכל עוד השכנים לא מתלוננים, מותר גגון. ברגע שהתלוננו יש להסירו. בלית ברירה הסרנו את הגגון והרחבה הפכה שוב לשירותים הציבוריים של בעלי הכנף ואת הכביסה נאלצנו ליבש במכונת ייבוש. 

ואז הועלה רעיון יצירתי. נתקין פרגולה מתקפלת מבד! פרגולה מתקפלת מותרת בהחלט! 

כעת הפרגולה פתוחה 24/7 וכל היונים שמחות שקרבנו להן שוב את השירותים ויש להן גג לעמוד עליו ולנו יש רחבת כניסה נקייה.

וגם הנחתי עליה שלט ולמלשינים אל תהי תקווה! שכולם יראו, אבל מיד הסרתי אותו מחמת הספק אולי בכל זאת לא היא המלשינה (נשבעה בשם ילדיה). 

ועכשיו, שתחכה לגשם...עלתה לנו בהרבה עצבים ולא מעט הוצאות.

וזה מזכיר לי סיפור אחר...

כשאבא של רוני שכב על ערש דווי הכלב של השכנים מהקומה מתחת לא נתן מנוח. כלב ענק שנבח בקול בס עמוק בלי הפסקה.

בבוקר השכנים הלכו לעבודה ועד הערב כשחזרו, הכלב לא הפסיק לנבוח. 

עד שיום אחד רוני לקח מקל של מטאטא ,קשר אליו חוט ובקצהו - נקניקיה עם חצי כדור בונדורמין. (כדור שינה) .

שלשל את החכה למטה. הכלב נתן ביס, נשכב אפרקדן ונרדם. ויהי שקט! לפעמים שמענו את השכנים תוהים מה קרה לו ומנסים להעיר אותו. 

מסקנה: שכנים לא בוחרים אבל צריך לדעת איך לחיות איתם.

לכל הסיפורים מוזמנים להיכנס לכתובת    ofrazomer.blogspot.com