טיפים לטיולים באוטובוס.
האוטובוסית
יש לי חברה טובה, כשמה כן היא!
אבל אני החלטתי לקרוא לה "אוטובוסית".
היא גרה על יד הכביש העוקף של רחובות קרוב לצומת מרכזית עם המון קווי אוטובוס וחוץ מזה היא מאוד אוהבת לצעוד ולטייל ובסביבה הקרובה שלה אין לאן.
אז מה היא עושה?
מתעוררת בבוקר מוקדם, שותה קפה, לוקחת תיק קטן ויוצאת לתחנת האוטובוס הקרובה.
האוטובוס הראשון שמגיע הוא זה שקובע את היעד.
ירושלים? יאללה , ירושלים.
בשעה מוקדמת הנסיעה לירושלים אורכת פחות-40 דקות.
היא יורדת, מטיילת להנאתה וחוזרת הביתה בזמן לארוחת הבוקר עם בעלה.
למחרת, עולה על אוטובוס לתל אביב...
ככה סיפרה לי.
"אני לא מאמינה לך" אמרתי.
ואכן הגעתי בוקר אחד מוקדם לצומת שלה. בשבע בבוקר "אוטובוסית" כבר עמדה שם וחיכתה לי. תוך ארבעים וחמש דקות הגענו לירושלים. החלפנו לקו נוסף ונסענו לגן הבוטני. היה כל כך יפה שלא רציתי לחזור. טיילנו בין השבילים, ישבנו בבית הקפה שעל שפת האגם וחזרנו מרוצות הביתה.
בסוף השבוע הייתי בתל אביב.
"נראה אותך מגיעה אלי" אמרתי לה.
בשבע וחצי בבוקר היא כבר עמדה על גשר הירקון ונופפה לי לשלום.
"הגעתי בלי בעיות" אמרה.
צעדנו על הטיילת מרידינג צפונה עד תל ברוך וחזרה. כל כך יפה שם. אגב, במזנון בתל ברוך הקפה עולה שישה שקלים ופיתה עם סלט וחומוס, ששה עשר שקלים. אני מציינת זאת לטובת הפנסיונרים שביננו שעדיין יודעים להעריך מחירים כאלה.
השבוע נפגשנו בפארק הלאומי ברמת גן. הפארק גדול ורחב ידיים, ירוק ומטופח. דשאים, שבילים, חורשת האקליפטוס של נעמי שמר מזמרת את שיריה, מיזרקות רוקדות ומנגנות, "חוף ים" קטן עם חול וכיסאות נוח ובאגם שטים סירות וברווזים.
מי שלא היה בעשר השנים האחרונות בפארק הזה, מפסיד.
וממש סמוך אליו פארק אריק שרון היפיפה. הכניסה מדרך לוד. אחרי שטיילנו להנאתנו התיישבנו בעגלת קפה מקסימה בצל העצים.
ואז היא נסעה הביתה. באוטובוס כמובן.
ומה אני בעצם רוצה להגיד? שבגילנו לא צריך לחשוש וכדאי להתחיל להתנייד באוטובוסים.
במקום להילחם בפקקים, לחפש חניה, להתעצבן על נהגים ולשלם על דלק, אפשר פשוט לעלות על אוטובוס, לשבת בנחת ולהסתכל מהחלון.
במיוחד כשזה בחינם.
וכמובן, לא בשעות שבהן כל המדינה נוסעת לעבודה וחוזרת ממנה.
אז החלטתי לעשות ניסוי בעצמי.
בשעה 11:00 עליתי על אוטובוס מנס ציונה לתל אביב. קו 277.
התיישבתי במושב הראשון.
מה אגיד לכם?
תענוג.
האוטובוס החליק בשקט על הכביש. המזגן היה נעים, המוזיקה חרישית.
"מה זה האוטובוס הזה?" שאלתי את הנהג.
"אני רגילה לאוטובוסים רועשים שעומדים להתפרק בכל רגע."
"זה אוטובוס מיוחד שנוסע לאילת" הסביר הנהג, "אני מביא אותו לרידינג, ומשם ייקח אותו נהג אחר לאילת."
תוך שלושים וחמש דקות הגענו לתל אביב.
לקראת התחנה האחרונה נשארנו רק אני והנהג.
"אתה מגיע לרידינג, נכון?" שאלתי.
"כן" הוא אמר. "לאן את צריכה?"
"לפני רידינג. פה שמאלה."
"גברת, איפה שתגידי לי אני יעצור לך" (כן אני יודעת "אעצור", אבל עם כזה שירות, מי סופר טעויות)
"תעצור לפני הגשר" אמרתי.
אתם חושבים שהוא לא עצר?
עצר.
אין דברים כאלה!
אמרתי לו תודה גדולה ומיהרתי לרדת.
10 דקות של הליכה קלה והגעתי למחוז חפצי.
הסתכלתי סביבי. אין חניה בגרוש! אם הייתי חס וחלילה מגיעה במכונית, שעות היה לוקח לי עד שהייתי מוצאת חניה!
ולמחרת בטח היה כתוב בעיתון "קשישה מיואשת השאירה את המכונית דולקת באמצע הכביש וקפצה לירקון"
רק זה חסר לי..."קשישה".
מה היעד הבא? נחיה ונראה.
ד.א.
גוגל מפות ימצא עבורכם את האוטובוס המתאים פשוט, מדויק ובלי פרסומות. 🚌😉
לכל הסיפורים ( 143) מוזמנים להיכנס לכתובת: ofrazomer.blogspot.com