סיפורים בראש

לוא סבתא גנדה הייתה יושבת איתנו הערב  בסוכה,  היינו חוגגים לה יום הולדת 111 מספר מרשים בהחלט. סבתא גנדה נולדה בגרמניה בשנת 1914 במשפחה גדולה, מסורתית. בשנת 1935 עלתה ארצה לבדה באנייה והשתקעה במושבה רחובות בה הכירה את אבי. הייתה ציונית, חרוצה, מלאת תקווה וביטחון.  כדי שלא תשכחו את דמותה ואת חכמתה, אני מביאה כאן לקט קטן מהאמירות שלה, שילוב ייחודי של גרמנית ועברית. משפטים קטנים, פניני חכמה שהיו לנו אורים ותומים. א. גזר גזר וקס אנד גרזר. תאכל הרבה גזר (תמיד היה בארוחת הצהריים) ותגבה (ןקס). לא עזר הרבה, אבל בהחלט היה בריא. ב. אנדי ארבייט מארש מארש מארש. צא לעבודתך מלא מרץ (בצעידה בקצב המארש)  . ג. אלס אאופ אסן!!! סיים את כל האוכל (שטרחתי להכין בשבילך, אחרת...תחטוף). ד. דיוק (פינקליש) ניקיון (זאובר) וחריצות זה שם המשחק,  והיפוכו: פאולנצר  (עצלן) תמיד יש עבודה תמיד יש מה לעשות. דוגמא לפאולנצר : פרץ אחי קיבל משימה לשאוב אבק. הוא סגר את הדלתות בסלון, הפעיל את השואב ונישכב על המיטה לקרוא ספר כשהשואב מרעיש סתם.  פאולנצר .  מאז הוא חרוץ מאין כמותו. ה. קומו-נא...

  את כתיבת הסיפורים התחלתי אחרי השביעי באוקטובר 2023. מאז, בכל ערב שבת, אני מדליקה נרות, אחד צהוב ושניים לבנים, אבל את הפמוטים אינני מנקה. כך הם עומדים כבר שנתיים: מכוסי שעווה ו"דומעים". עד שתסתיים המלחמה וכל החטופים ישובו הביתה. בתקווה שהיום הזה יגיע בקרוב 🙏אמן. חג סוכות שמח! ל כל הסיפורים מוזמנים להיכנס לכתובת:      ofrazomer.blogspot.com  

בדור שלנו היו שלושה סוגים של סבתות: סבתות בתמונה ממוסגרת על השידה, כאלה שאינן, שניספו בשואה או נותרו הרחק בגולה. סבתא בסלון, שגרה בבית, חלק בלתי נפרד מהמשפחה וישנה על הספה. ו סבתא שגרה בבית סמוך.   סבתי גרה בבית לידנו, דיברה בשפת מולדתה, בעיקר עם הורי והדודים ובקושי תקשרה אתנו הנכדים.  היא נראתה לנו מאוד זקנה,  כשהיינו רואים אותה   רצנו מיד עם כיסא: "סבתא, שבי". והיום... השבוע יצא לי להיות סבתא במשרה מלאה. ההורים טסו לחו"ל, ואנחנו, בעזרת הסבים מהצד השני (שיזכו לחיים ארוכים) ג'ינגלנו:  6:45 השכמה שתיה,  סנדביצ'ים, הסעות לבית הספר, לחוגים לחברים ביישובים שלא הכרנו ובשעות מוזרות. בין לבין הכנתי אוכל לשלושה טורפים (שניים מהם מתבגרים שגם בישלו והכינו בעצמם) קנינו מצרכים, דאגנו למדיח, לרוקן את פח האשפה, לשלוח את הנכדה למחנה צופים ומה לא. 22:00 שינה. אני ישנתי בחדר השינה בקומה השנייה, כך שעליתי וירדתי 14 מדרגות כמה פעמים ביום בשביל משהו שזכרתי או משהו ששכחתי...לפעמים עד שהגעתי למעלה, שכחתי את מה שזכרתי. ושלוש פעמים גם ירדנו בלילה למקלט, כי הייתה אזעקה. החות'ים שלח...