דמעות של נרות
את כתיבת הסיפורים התחלתי אחרי השביעי באוקטובר 2023.
מאז, בכל ערב שבת, אני מדליקה נרות, אחד צהוב ושניים לבנים,
אבל את הפמוטים אינני מנקה.
כך הם עומדים כבר שנתיים: מכוסי שעווה ו"דומעים".
עד שתסתיים המלחמה וכל החטופים ישובו הביתה.
בתקווה שהיום הזה יגיע בקרוב🙏אמן.
חג סוכות שמח!
לכל הסיפורים מוזמנים להיכנס לכתובת: