חוזרת לשיגרה
בשבוע שעבר הכנתי את גינתי לחורף. המלאכה לא קלה, לעדור, לקלטר, לגזום לאסוף למלא פחים ולרוקן, לשתול ולזרוע. אבל התזמון היה מושלם: בדיוק ירד הגשם הראשון. אַיזה כיף! בטח תהיה לי השנה גינה פורחת ומרהיבה.
וזה הזכיר לי סיפור ישן ומשעשע.
בשנות הארבעים לחיינו עברנו לגור בקוטג' בקריית הסביונים ביהוד. המון חדרים המון מדרגות אבל הכי חשוב, גינה וחניה צמודה ליד הבית.
בגינה שתלנו דשא, פרחים וגם כמה חתולים טיילו שם. וכשנולדו הנכדים גידרנו את פינת הגינה ויצרנו "פינת חי" קטנה בתוכה גרו שתי תרנגולות בשם "חופש ונופש" ושני ארנבונים לבנים מתוקים יוסי ונחמה.
עם הזמן גיליתי שארנבונים הם יצורים רעבים בלי הפסקה. כל הזמן הם צריכים לכרסם ולאכול. נאלצתי לקנות להם המון ירקות וככל שגדלו גם ההוצאות תפחו
יוסי ונחמה גדלו מיום ליום ובזמן ש"חופש ונופש" הלכו בשלווה וניקרו גרעינים, יוסי ונחמה הארנבים החלו לכרסם גם את נוצותיהם עד שהתרנגולות קיבלו צורת קובייה ונראו מצחיקות ביותר.
ואז החלטתי לחסוך, לא חסתי על כבודי ויצאתי לשוק באור יהודה שם הסוחרים נוהגים בסוף היום להשליך את הארגזים עם הסחורה הפגומה שנותרה.
יחד עם עוד כמה טיפוסים תמוהים כמוני חיטטתי בין הארגזים ושלפתי ירקות במצב לא רע בכלל תוך כדי מלמול "זה בשביל הארנבים". בבית שטפתי הכול בסבון ומים זורמים.
במקרר הכנתי שני תאים. אחד בשביל הירקות שלנו ואחד בשביל הארנבים. לא פעם גיליתי שהירקות שלהם יפים וטריים יותר משלנו. פעם אפילו לקחתי להם גזר למרק...
ערב אחד כשהאוכל שלהם אזל, אמרתי לעצמי:
"טוב, נוציא אותם קצת מהמכלאה להתאוורר, שיתרוצצו להם על הדשא ,יאכלו מה שימצאו".
ותאמינו לי, אין מראה מלבב יותר מארנבונים חמודים מקפצים על דשא ירוק.
אבל למחרת כשפתחתי את דלת הסלון, חטפתי שוק!!!
אין דשא! אין דשא!!!
יוסי ונחמה חיסלו את כל המדשאה בלילה! השטח הפך מירוק מלבלב לאדמה חרוכה. הם ישבו חבוקים בפינה, מרוצים ומלאי סיפוק מסיום המשימה.
עוד באותו היום לקחתי אותם לפינת הליטוף שבקיבוץ בארות יצחק. היה חשוב לי שיגיעו לקיבוץ מסורתי, שאוכלים בו רק אוכל כשר... והמבין יבין. שם הם זכו לפגוש במשפחתון עוד ארנבים כמותם והפכו לחלק ממשפחה אחת גדולה ומאושרת.
הם זכו שם גם לעשרות ליטופים מזאטוטים קטנים זבי חוטם וצווחנים שמאכילים אותם בבמבה ביסלי ושאר ירקות בלי הפסקה.
את התרנגולות "חופש ונופש" מסרנו לגן ילדים ונותרנו רק עם החתולים.
כשבועיים לאחר מכן הלכנו לבקרם, יוסי ונחמה שהכפילו את משקלם והשמינו עוד יותר. התברר, ש"יוסי" הוא בעצם "יוספה" ושתיהן אמורות להמליט בקרוב...
מזל טוב! פרו ורבו ומלאו את הארץ.