סיפורים בראש

 כפי ששמתם לב, סידור המזוודות לפני טיול הוא כקריעת ים סוף עבורי. כל הזמן מכניסה, מוציאה, ובעיקר מכניסה. ביום האחרון אני תמיד קונה עוד כמה דברים, עד שהמזוודה מתפוצצת והרוכסן צועק: "די! לא צריך כל כך הרבה!" אבל לכי תדעי מראש במה תשתמשי ובמה לא.  וזה מזכיר לי סיפור: כשעבדתי במכון אבשלום, הצטרפתי פעם לטיול של שלושה ימים לנגב ולערבה. דחסתי כהרגלי את כל מה שאפשר במזוודה, ואף הצטיידתי בתרמיל קטן עם סנדוויצ'ים, מים, כובע, קרם נגד שמש, מברשת שיער וארנק. בבוקר הטיול רוני הסיע אותי לנקודת המפגש בתל אביב. את המזוודה הנחתי בבגאז' ויצאנו לדרך. כשהגענו, רוני עצר במקום אסור בתחנת אוטובוס . "ביי, תהני," הוא אמר, נתן נשיקה, "להתראות!" זינקתי החוצה, אבל עוד לפני שהספקתי לגשת ולפתוח את הבגאז' הוא הרביץ גז ונסע הביתה בשמחה . והמזוודה? נשארה בבגאז'. הייתי בשוק. באותה תקופה עדיין לא היו טלפונים ניידים כך שלא הייתה דרך  להתקשר אליו וגם לא הכרתי אף אחד בטיול ולא היה לי ממי לבקש עזרה.  "איך הסתדרתי???" אתם שואלים. "בטח שהסתדרתי!" בתחנה הראשונה, ב...

חזרנו ארצה מטיול "שוקי חג המולד בדולומיטים" היה מוש... מדריכה מצוינת - דלית קצנלבוגן - קבוצה טובה, מלון מפנק אוכל טעים, אתרים מקסימים ומזג אור שפעל לטובתנו (שמשי ביום ושלג/גשם בלילה) . חיינו שבוע ימים ביקום מקביל מחוץ לישראל.  הרים מושלגים ביניהם כפרים /עיירות  קטנות מפוזרות כמו פנינים נוצצות . כנסיות וקתדרלות מפוארות,  אנשים מאמינים שקמים לקראת חג המולד מוקדם בבוקר בחושך מוחלט  (6:00) כדי ללכת להתפלל בכנסיה לבואו של הטוב לבואו של האור.  במקהלה, בשירה ובנגינה.  בערב התפילות חוזרות לעיתים גם יישמע קונצרט נהדר. דוכני השווקים מוארים מלאים כל טוב במתנות מצועצעות לחג, דוכני אוכל  מסורתי ומשקאות חמים טעימים כמו שוקולטה קאלדה (שוקו סמיך וחם) ומשקאות אלכוהוליים. בכיכרות עומד תמיד עץ אשוח גדול מידות מקושט באורות ונצנצים  ומסביבו מתרכזים כולם.  קר מאוד בחוץ אבל חם בלב.  כמה גאוני זה לחגוג חג אורות שכזה כשהימים הולכים ומתקצרים והחושך הולך ומשתלט. ( ב-4 כבר מחשיך) במקום לשבת לבד בבית בקור, בדיכאון ובפחד מפני הלוא נודע ....כ-ו-ל-ם יוצאים החוצה , מי ל...

כמעט שבת שלום! רוני ואני בטיול מאורגן מקסים "שוקי חג המולד בדולומיטים" (סוף העולם שמאלה) עם מדריכה נהדרת - דלית קצנלבוגן . הרים מושלגים, כפרים יוקרתיים (כולם כפר שמריהו ) דוברי גרמנית מבריקים מניקיון מקושטים ונוצצים באורות החג והרבה אנשים ברחובות חוגגים. כיף להם וכיף לנו.  ואי אפשר בלי אנקדוטה קטנה: בלילה הראשון להגעתנו אחרי לילה ללא שינה בעקבות הטיסה, צנחנו ממוטטים למיטה. בשלוש בלילה אזעקה! הטלפון שלי התחיל לפתע  לצלצל "צבע אדום צבע אדום!!" מי, מה, איפה אני? רוני העיר את הטלפון שלו ממצב טיסה וגם הוא התחיל "צבע אדום צבע אדום!!!". לקח לנו כמה דקות להתאושש,  לבדוק מי ומי מיקירנו בארץ יושב בממ"ד  ושכולם בסדר. קיללנו את הטיל התימני וחזרנו לישון.  בארוחת הבוקר סיפרו עוד כמה  מטיילים על " חוויה" דומה. ככה זה שליבך במזרח ואתה במערב. אפשר לצאת מישראל אבל ישראל לא תצא ממך. השתקנו את אפליקציּת "צבע אדום" וכעת אנחנו חווים רק את הצבע הלבן של השלג, המרפא.  שתהיה לכולנו שבת שקטה ונעימה ❄☃🎅🎅🎅🎅

 לא, זו לא הזקנה. זו הזִיקנה. איך אני יודעת? כי הבוקר... איבדתי את האוטו שלי. פעם, היה לי חוש ניווט כמו של יונת דואר. ידעתי בדיוק איך להגיע לכל מקום, אפילו כזה שמעולם לא הייתי בו.  אבל היום? העין השלישית כבתה. אולי לנצח. איך זה קרה? הלכתי לטיול קצר, נקודת המפגש הייתה ב"רחוב הרדוף פינת השיטה הלבנה" ברחובות. הגעתי ברכב, חניתי, חברתי לקבוצה, והטיול התחיל. בסוף המסלול, חזרתי לנקודת המפגש – או לפחות למה שחשבתי שהיא נקודת המפגש.  אבל לא הייתה שם "פינת" ולא "שיטה לבנה". זה בכלל היה סתם רחוב בן גוריון. ועכשיו לכי תמצאי את האוטו! הסתובבתי סחור סחור. גם גוגלמפס לא יכול היה לעזור לי עם נתונים לא ברורים.   רק אחרי שעה, ברגליים דואבות  מצאתי אותו בדיוק במקום שהשארתי אותו. "טיפשה שכמותי" . אבל רגע, זה לא נגמר כאן! התחלתי גם להיות זהירה יותר בכביש. ממש לא רוצה שיקראו עלי בעיתון: קשישה חצתה במעבר חצייה ונדרסה! על נהגים חצופים אני לא מהססת לצעוק: הי נהגוס, אל תזלזל בי! יש לי עו"ד טוב! אבל ביננו הזיקנה לא באמת שולטת בי.  אני עושה ספורט, שוחה צועדת לובשת ג...

מכירים את התמונות התלת-מימדיות שהעין לא מזהה מה רואים ופתאום רואים תמונה מדהימה? כמה פעמים יוצא לבן אדם לצפות בהלם בטלויזיה ולהגיד "לא יכול להיות!? כזה עוד לא ראיתי!אני בשוק!" בשנה האחרונה זה קורה לנו ברצף. כשראיתי את כניסת המורדים לסוריה ונפילת שלטון הרודנים של משפחת אסד אחרי 54 שנה! לא להאמין! כנ"ל כשקיבלתי בשבת בבוקר ה-7 באוקטובר סרטון של הטויוטות עם המחבלים נכנסים לשדרות התפלאתי, מה ניסגר? מי המציא את הסרטון "השיקרי" הזה? והביפרים המתפוצצים ששינו את כל המאזן ביננו ובין החיזבאללה. ממש מדע בדיוני! המציאות עולה על כל דימיון! צה"ל משמיד  את כל האמל"ח של הצבא הסורי, את חיל הים ואת חיל האויר הסורי, מחסני נשק כימי הופצצו, הושמדו טילי קרקע אויר וטילים בליסטים שהיו מופנים לתל אביב ומוכנים להפעלה.. צבּא סוריה קרס הושמד! ובתוך כל  האירועים ראש ממשלת ישראל עומד למשפט... יש שאומרים, אירועים בסדר גודל תנ"כי! אפשר יהיה להוסיף לתנ"ך עוד  כמה פרקים. ..(לבחינת הבגרות) וזה מזכיר לי  סיפור מתקופת היותי מורה לישומי מחשב כשרק התחילו להשתמש באינטרנט  התאריך, 1...

שמעתי הרצאה יפה בליווי מצגת עם תמונות נוף נהדרות על בהוטן. מדינה הררית קטנה ומבודדת, אי שם בהרי ההימלאיה בין הודו לסין. בסה"כ  850000 תושבים, בודהיסטים, בשטח שהוא פי שלוש ממדינת ישראל. המרחקים בין ישוב לישוב על המפות נמדדים לא רק בקילומטרים אלא גם בשעות הליכה.  ובמה מפורסמת בהוטן בעולם? בהישג יוצא דופן! המקום הראשון במדד האושר העולמי! יש להם מלך והוא דואג לרווחת תושביו הם בוטחים בו ומעריכים אותו ומסתפקים במועט. מעבר לסקפטיות שתופסת אותי כשאני שומעת דברים כאלה ורואה מה שאני רואה למשל, איך אפשר להיות מאושר כשהילד שלך חולה מאוד או שחטפת התקף לב והרופא הקרוב ביותר לכפר שלך הוא במרחק של 3 ימי הליכה בדרך לא דרך שלא לדבר על בית חולים? משהו חזק בכל זאת תפס אותי. כשהם עושים עבודה כלשהי הם עושים אותה בלב שלם ובנוכחות מלאה. מחשבותיהם לא קופצות ימינה ושמאלה כמו אצלי. למשל כשהם מדיחים כלים, הסביר המרצה, הם לא מתכננים טיול ביוון או מה עוד נותר להם לעשות  ברשימת  המטלות של היום. הם נהנים מפכפוך המים מעצם השטיפה והרחצה ולא רק מהתוצאה "כלים נקיים".   גם היפנים וגם הקוריאנים...

 OZ🙋🏻‍♀💛 אשת לוט, עוד אישה שאין לה שם בתנ"ך אבל המעשה שעשתה הנציח אותה. טוב עשה אלוהים שהפך אותה לנציב מלח! גברת החלטת לעזוב את סדום, תסתכלי בבקשה רק קדימה קדימה.  ולמה אני מספרת לכם את כל זה ? כי הפעם אני הולכת לספר לכם על תכונה ממש לא טובה שלי שאולי בעזרתכם אפטר ממנה. כל חיי הבוגרים לא ידעתי להחליט . ואחרי שהחלטתי הסתכלתי כמו אשת לוט  אחורה,   תמיד אחרי שבחרתי במשהו , במקביל הרגשתי שגם פיספסתי משהו.  "לוא להשיב ניתן את מחוגי הזמן..." לאמא שלי היו בשבילי פתרונות מידיים: "אמא, חבל שלא קנינו את הדירה עם הנוף" (עלתה הרבה יותר) "תיקנו תמונה יפה עם נוף ותתלו אותה בסלון" " אמא, חבל שלא קניתי את השימלה השניה" "עלייך הכול יפה" "אמא, מאוד רועש פה בגלל הכביש" "תחשבי שזה ים" לא תמיד זה עבד אבל מיצה את עצמו. בשבוע שעבר כשנודע לי על טיול קסום בן יומיים בימים ד-ה  לאזור ים המלח עם לינה במלון פלאזה, טיולים יפייפיים באזור ומדריכה נהדרת  לא ידעתי את נפשי מרוב צער.  בדיוק באותם 2 הימים היו לי הרבה סידורים (כשפנסיונרים אומרים ...