אשת לוט

 OZ🙋🏻‍♀💛

אשת לוט, עוד אישה שאין לה שם בתנ"ך אבל המעשה שעשתה הנציח אותה. טוב עשה אלוהים שהפך אותה לנציב מלח!

גברת החלטת לעזוב את סדום, תסתכלי בבקשה רק קדימה קדימה. 

ולמה אני מספרת לכם את כל זה ? כי הפעם אני הולכת לספר לכם על תכונה ממש לא טובה שלי שאולי בעזרתכם אפטר ממנה.

כל חיי הבוגרים לא ידעתי להחליט . ואחרי שהחלטתי הסתכלתי כמו אשת לוט  אחורה,  

תמיד אחרי שבחרתי במשהו , במקביל הרגשתי שגם פיספסתי משהו. 

"לוא להשיב ניתן את מחוגי הזמן..."

לאמא שלי היו בשבילי פתרונות מידיים:

"אמא, חבל שלא קנינו את הדירה עם הנוף" (עלתה הרבה יותר)

"תיקנו תמונה יפה עם נוף ותתלו אותה בסלון"

" אמא, חבל שלא קניתי את השימלה השניה"

"עלייך הכול יפה"

"אמא, מאוד רועש פה בגלל הכביש"

"תחשבי שזה ים"

לא תמיד זה עבד אבל מיצה את עצמו.

בשבוע שעבר כשנודע לי על טיול קסום בן יומיים בימים ד-ה  לאזור ים המלח עם לינה במלון פלאזה, טיולים יפייפיים באזור ומדריכה נהדרת  לא ידעתי את נפשי מרוב צער. 

בדיוק באותם 2 הימים היו לי הרבה סידורים (כשפנסיונרים אומרים סידורים לרוב הכוונה להנאות החיים , הרצאות טיולים סרטים ועוד)

הכול התקבץ דווקא ל-2 הימים האלה!

לכי תזיזי עכשיו הצגה למועד אחר? ביביסיטר, הרצאה וסרט, טיול בן יום שכבר שולם מראש והתחייבת אליו

ובטח גם ירד גשם והטיול ידחה. 

התלבטתי והתלבטתי ובסוף  החלטתי בצער רב שלא אשתתף בטיול בן יומיים. 

על פניו ניראה שבחרתי נכון:

ההצגה הייתה טובה מאוד. 

ההרצאה והסרט מצוינים.

הטיול בן יום היה מעניין .

וביביסיטר עם נכדתי תמיד כיף.

בכל התוכנית העמוסה הזו היה חסר רק  דבר אחד, תור לפסיכיאטר! 😜

ולמה? כי כל הזמן קיבלתי ווטסאפים מהקבוצה שיצאה לטיול בן יומיים, כמה הם נהנים, כמה מזג האויר ניפלא, וכמה כיף להם ונחל ערוגות מלא מים ובעינות צוקים יש מרכז מבקרים נפלא. והמלון, איזה מלון! והאוכל משהו משהו!

וליבי נחמץ. למה לא יצאתי איתם! 

ניזכרתי בשיר של רוברט פרוסט The Road Not Taken (הדרך שלא נבחרה).

וגם באמא שישבה עם שתי בנותיה הקטנות על ספסל בגינה שלפה בננה ונתנה לאחת ואז השנייה התחילה לצרוח "גם אני רוצה בננה!" והיא הוציאה עוד בננה מהתיק ונתנה לה אבל הילדה צרחה "אני רוצה את הבננה הזאת!"  והצביעה על הבננה  של אחותה. (כמובן לפני שנתנה בה ביס) 

בשלב מסוים החלטתי שאני לא קוראת יותר את הווטסאפים שלהם רק מסתכלת בתמונות. וזה נעשה עוד יותר גרוע . כ-ו-ל-ם מחייכים! (תפסיקו כבר עם החיוך הזה!)

לתופעה הזו יש שם, פומו. Fear of missing out הפחד להחמיץ.

הפחד הזה רק גדל בעידן הרשתות החברתיות. בכל רגע יש תחושה שכולם עושים משהו מדהים ואתה נשארת מאחור.

למחרת כשבתי סיפרה שהם נוסעים לאיזור ים המלח קפצתי על ההזדמנות וביקשתי להצטרף. 

הלכנו את נחל ערוגות והייתי בעינות צוקים אפילו שהיה קשה היה ממש כיף! שאני אחמיץ ??

מרשה לכם לתת לי בראש.

מכירים את האיש שלא הצליח בשום עבודה עד שסוף סוף מצא עבודה בבית אריזה למיון ביצים.

ביצה מס 1 , ביצה מס 2 וכו' כעבור שבוע התפטר.

"למה?" שאלו אותו חבריו. 

והוא ענה "כל הזמן החלטות החלטות..."

פסל אשת לוט בים המלח