הומאז' לאישה

השבוע היה יום האישה? זוכרות? 

חגגתן? קיבלתן פרחים? בונבוניירה? איזה פינוק קטן? זכיתן. 

בימים קשים אלה זה כל מה שנחוץ לנו. 

אם יש משהו שייצג בילדותי את  האישה, הייתה זו המטריושקה וכפי שנקראה בפינו בבושקה (סבתא) . 

אותה בובה מופלאה שנפתחת לשבע, שמונה בובות קטנות אחת בתוך השניה.

הבובה, הומאז' (מחווה של כבוד) לאישה הרוסית, החזקה והעמלנית, נוצרה בשנת 1890 בסדנת אמנות ליד מוסקבה, נהייתה מפורסמת בתערוכה בפריז ומאז הפכה ללהיט עולמי.   

הראשונה היא אישה כפרית ובידה תרנגולת. בתוכה הבובה השנייה, הולכת לשוק ובידה סל.

השלישית, זורעת וקוצרת חיטה בשדה ובידה מגל (סמל הקומוניזם).

הרביעית כורתת עצים (עבודה של גברים) ובידה גרזן.

החמישית ילדה קטנה עם אצבע בפה.

השישית תינוקת.

והשביעית בובה קטנטנה.

כולן חבויות בתוך אישה אחת גדולה, חרוצה וחזקה ששמה מטריושקה  שמחזיקה ומפרנסת את משפחתה. 

מאז השתנו הזמנים  ואיתן גם עבודות הנשים. 

היום כשאני מסתכלת על בנות ישראל, 

איני יכולה שלא להתפעל. איך יתכן שהן הנינות של האישה היהודיה מהגולה זו שבקושי ידעה קרוא וכתוב ומעמדה לא נחשב.

בנות הדור הצעיר שלנו אין עליהן. 

נשים חזקות, עצמאיות, משכילות, עובדות, יוצרות, מובילות חברתית,  מגדלות ילדים.

 וכעת גם לוחמות גיבורות.

אני מצדיעה לכן!

ואם הייתי צריכה להכין היום מטריושקה חדשה, היא הייתה נראית אחרת לגמרי:

בחוץ אישה ישראלית אחת, עומדת זקופה.

ובתוכה טייסת, לוחמת קרקל, אחות, רופאה, מנכ"לית, הייטקיסטית, שופטת, מדענית ועוד ועוד.

כל התפקידים לעיל שהיא נושאת על כתפיה.

ובבסיס, הסבתא הפנסיונרית שמטפלת בנכדים ומאפשרת לצעירות לעשות את כל אלה.

לכל הסיפורים מוזמנים להיכנס לכתובת:   ofrazomer.blogspot.com