סיפורים מאמריקה - המשך
סוף הסיפור הקודם:
הגענו הביתה וצנחתי על המיטה לא לפני ש...הלכתי לגינה, אספתי לימונים שנפלו, הרמתי עציץ שנשבר, צמח שנבל, ענפים שקרסו בגלל הרוחות וביקשתי מהם סליחה.
בבית, "מגעולה" החתולה (כשמה כן היא) שכבה על הכיסא ולא טרחה לבוא לקראתנו. כועסת.
הנחיתה במיאמי 🌞
הגענו למלון והלכנו לישון.
התעוררנו בארבע לפנות בוקר, מתים מרעב. שוכבים ומחכים לארוחה בוקר.
בשש בדיוק התייצבנו ראשונים בחדר האוכל. עיניה הלבנות הגדולות של המלצרית השחורה נפערו לרווחה.
ארוחה הבוקר אמריקאית טיפוסית.
שום דבר בריא אין בה. כולל הסכו"ם מפלסטיק.
לחם לבן בטעם ספוג, נקניקיות, תפוחי אדמה מטוגנים, קטשופ, ריבות, דבש, וואפל, רוטב מייפל תעשייתי, מאפינס, גבינת פילדלפיה שמנה, ביצים מקושקשות מאבקה, קורנפלקס מתוק בצבעים זרחניים וקפה...על הפנים.
טרפנו הכול. ולקחנו עוד.
מה ראינו במיאמי?
ביום הראשון והשני התרוצצנו תחת השפעת הג'ט לג. ערים ועייפים לסרוגין.
כיתתנו רגליים ברובע Wynwood Walls - אזור ישן של בתי מלאכה שהפך לגן עדן של גרפיטי ואמנות רחוב.
אכלנו מרק דגים במסעדת פורסט גאמפ (מהסרט) וביקרנו ברובע הוואנה הקטנה, חוויה קובנית צבעונית עם מסעדות, מוזיקה והרבה חנויות של מזכרות.
בימים הבאים כבר הצטרפנו לסיורים מקומיים מאורגנים.
סיור מקיף בעיר וסיור ברחפת בביצות של מיאמי ששיאו, שני תנינים שרועים משועממים על הגדה.
היפה שבסיורים היה טיול לאי קי ווסט שנמצא בקצה הדרומי ביותר של ארצות הברית. נוסעים אליו בכביש נופי ויפה במיוחד על גשרים מעל הים.
אי קטן וצבעוני. חנויות, גלריות, ברים, מסעדות, אווירה חופשית ושמחה ותרנגולים שמסתובבים חופשי ומוכרזים כחיה מוגנת.
שיא הביקור היה הבית של הסופר ארנסט המינגווי ("הזקן והים")
בית קולוניאלי יפהפה, מוקף חצר גדולה עם גן טרופי, מזרקה, פינות ישיבה ופתוח למבקרים🌴🌴🌴
ומה עוד?
ידעתם שהמינגווי אהב חתולים?
בחצר ובבית מסתובבים עשרות חתולים (כ- 60) ונראה שהם הבעלים האמיתיים של המקום.
לבנים, מנומרים, ג'ינג'ים, רבים מהם עם שש אצבעות - תכונה גנטית ייחודית. הם לא ממהרים לשום מקום: אחד שוכב על הגג, אחר נמתח בצל שיח, שלישי חולף לידך בביטחון. הם רגועים, אדישים למבקרים ומתוקים מאוד.
יש להם בתים קטנים, פינות האכלה ואפילו בית קברות קטן בו נקברו אבותיהם .
בליבי חשבתי, כזה בית וכזו חצר, גם אני רוצה!
בית של יוצר.
אכתוב בו את הספר "הקשישה והחתולים"😄.
ואולי אף אגשים את חלומי ואהפוך אותו ל"בית קפה חתולים".
כולכם מוזמנים.
נ.ב. לא פגשנו במיאמי את שרה ויאיר. כן פגשנו ישראלי אחד מחוסר עבודה, הרבה מהגרים קובנים שמחפשים את מזלם, איגואנות ורובוטים שמטיילים על המדרכות.
אגב, פרט לספרדית, השפה המדוברת היא אנגלית. 😀
נפרדנו ממיאמי לא לפני שעלינו על טרולי עתיק כזה שעושה סיבובים בעיר בחינם! כדי לצפות בלילה בתאורת הרחובות הנוצצים לקראת חג המולד הקרב. כאמור, אין באמת מתנות חינם. נסענו ונסענו, לפתע הנהג עצר והודיּע שהגענו לתחנת הסיום וזהו. הוא לא חוזר, הוא הולך לשירותים. בלית ברירה ירדנו מהטרולי. מצאנו את עצמנו לבד בלילה בקצה מיאמי המוארת מחפשים אובר שיחזיר אותנו למלון. כך צפינו באורות "היקרים מפז" גם דרך חלונות המונית.
לכל הסיפורים מוזמנים להיכנס לכתובת: ofrazomer.blogspot.com