חוויה יפנית
יפן יפן!
כולם פתאום נוסעים ליפן. בסתיו לראות שלכת או באביב עם פריחת הדובדבן.
אבל במקום לטוס כל כך רחוק, אפשר פשוט להרכיב משקפיים תלת ממד ולצפות ביפן היפה בנוחות מהכורסה, בלי לשלם הון תועפות. בלי טיסה של שלוש עשרה שעות, בלי המתנות בשדות תעופה, בלי ג'ט לג וכל שאר ה"תענוגות".
וכמו שאמרו הגששים: "גם סיוד זו חוויה" ואני אומרת: "גם סיוט זו חוויה"
וזה מזכיר לי סיפור מרגש במיוחד:
לטיול הקבוצתי שלנו ליפן הצטרף אלינו איש בן 90! ( שמו שמור במערכת) למפגש ההיכרות הוא הגיע בליווי נכדו אך כשהגיעו לשדה התעופה, הנכד לפתע נעלם.
היינו קבוצה גדולה, 34 אנשים, אמרתי לבעלי: "אם לא נשגיח עליו הוא עוד ילך לאיבוד ונחפש אותו כל הטיול".
כבר ביום הראשון כשכולם פנו שמאלה הוא פנה ימינה והסתובב כמו ה"בבה בובה" הנה והנה .
באוטובוס ניגשתי אליו וביקשתי לשבת לידו בתירוץ כלשהו.
בהמשך הצעתי שנצעד ביחד והוא הסכים. גיליתי שהוא איש נחמד ונעים הליכות.
לא הייתה לו בעיה לצעוד ואפילו הסתבר שגם אין לו בעיה לעשות 80 כפיפות שמיכה!
אבל מידי פעם נפל לו מכשיר השמיעה מתחת לספסל והסתבך בין חפציו ואני הייתי עוזרת לו.
התרוצצנו מהצפון לדרום ברכבות, באוטובוסים וברגל בערים ומקדשים, נופים ואמנות.
רק ביום הזיכרון לשואה כשערכנו טקס קצר זכיתי להכיר אותו באמת.
אז סיפר את סיפור חייו.
הוא נולד בשנת 1924 בעיר לודז’ שבפולין. גדל במשפחה חסידית של חסידי גור.
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה והנאצים פלשו לפולין, בגיל 15 הופסקו לימודיו. הוא הוכנס לגטו לודז’ בהמשך נשלח למחנות ריכוז. הוריו ואחיותיו הקטנות לא עברו את הסלקציה ונשלחו להשמדה.
הוא עצמו הועבר לעבודה בכפייה ומשם לצעדת מוות עד בוכנוולד. באחת הבריחות הסתתר עם חברים בערמת קש. הנאצים גילו אותם ובעזרת כידוני הרובים ערכו חיפוש דקרו אחד אחד וירו בהם. רק הוא לא נתפס וניצל.
לאחר המלחמה עלה לארץ התחתן עם ניצולת שואה והקים משפחה לתפארת. הוא התחיל לעבוד כפועל פשוט, עבד קשה מאוד, ובהמשך הקים מפעל מצליח בבעלותו.
ביום האחרון של הטיול כשהיינו בטוקיו עצרנו להפסקת צהריים בגן סמוך למוזיאון של האמנית המפורסמת יאיוי קוסמה, זו שמציירת נקודות נקודות. הצטערתי שלא נוכל להיכנס כי לשם צריך להזמין כרטיסים שנה מראש.
בעוד שאר הקבוצה סעדה הוא ואני הסתובבנו סביב המוזיאון. פתאום ניגש אלינו צעיר יפני והצביע לעבר קופה בקצה הבניין. ניגשנו, והתברר ששם מוכרים כרטיסים לגיל הזהב, בלי תור! מיד רכשנו ונכנסנו.
בתוך שעה חלפנו על פני עולם מדהים של עבודות ציורים וקסמים. כמו מסע בתוך חלום. חזרנו לקבוצה נפעמים.
חוויה כזו שום משקפי תלת ממד לא יכולים להעניק.
לאחרונה נודע לי שהוא ניפטר. בן מאה ואחת היה במותו. איש אמיץ ויקר שטייל לבדו בעולם, שלא פחד מהחיים ולא ויתר לעצמו.
יהי זכרו ברוך💜.
אגב, בגיל 94 בטיול ברוסיה הוא קפץ באנג'י.
לכל הסיפורים מוזמנים להיכנס לכתובת: