החתוליאדה.
הגיע הזמן שתכירו את אוסף החתולים שלי.
בבית שלי מתקיימת כרגע תערוכה של 200-300 חתולים (מי סופר) והאמת לא ידעתי שיש לי כל כך הרבה.
הם הגיעו אלי אחד אחד.
הראשון, לפני 70 שנה כשהייתי ילדה, שימש פותחן בקבוקים. עמד על שולחן השבת, עשוי מתכת, יצירה של בית ספר בצלאל וכשאבא שלי עשה קידוש הוא פתח בעזרת הזנב של החתול את בקבוק היין.
הספר הראשון שקניתי בסטימצקי היה אלבום צילומי חתולים בשחור לבן. התאהבתי בתמונות ולא יכולתי להניח אותו מידי.
בהמשך, בכל נסיעה לחו"ל הבאתי מזכרת בצורת חתול, וחברים ובני משפחה שנזכרו בי בטיולים שלהם גם הביאו וכנ"ל בימי הולדת. "מה נביא לעפרה?" חתול.
בהתחלה עמדו כל החתולים על מדף בסלון עד שלילה אחד כשהיינו מחוץ לבית קיבלנו קריאת טלפון בהולה מבנינו "נכנס שד לבית והוא שובר את כל החתולים!" הסתבר שזה לא שד אלא חתול שחור זר שניכנס לבית, מרוב בהלה השתולל בסלון, טיפס על המדפים, הפיל על הרצפה את המיניאטורות והן התנפצו.
בלית ברירה קניתי ארון עם דלתות זכוכית ולשם הוכנסו ונאספו לאט לאט כל המיניאטורות ואז הגיע גם תורו של ארון שני ושלישי ועל הקירות נתלו תמונות של חתולים ונאספו פריטים חתוליים שימושיים: ארנקים, סלים, קישוטים, כוסות, עטים, סינרים, מדבקות , מחזיקי מפתחות, תחתיות לכוסות, מגנטים, ספרים ועוד..
במתקפת הטילים האחרונה ארזתי את כל המיניאטורות במזוודה והעברתי אותם לממ"ד שלא יפגעו חלילה.
לפני שיחזרו לארונות הנחתי אותם על השולחן ולא האמנתי בעצמי למראה עיני, כל כך הרבה חתולים הצטברו. אוסף עצום,
כל פריט שונה ומיוחד. כמה אפשרויות וכמה יצירתיות טמונות בפסלון קטן של חתול (להבדיל מפסלי פילים שדומים האחד לשני) כל אמן רואה ויוצר חתול אחר.
גם מי שלא אוהב חתולים לא יכול שלא להשתאות ממשפחת החתוליים. מכונת צייד מושלמת בראש שרשרת המזון.
חתול הבית שלנו, מוצאו בחתול בר אפריקאי.
כבר לפני כ־10,000 שנים, כשהאדם התחיל לעבור מחיי נדודים לחקלאות במזרח התיכון, הופיע הקשר הראשון. עודפי התבואה משכו מכרסמים והחתולים חיסלו אותם. כך נוצר קשר של תועלת הדדית והתחלת הביות.
המצרים הקדמונים העריצו אותם והפכו אותם לחיות קדושות, הקימו להם פסלים ומקדשים, הוקרת תודה על שמירתם על מחסני התבואה.
לפי המסורת המוסלמית לנביא מוחמד הייתה חתולה והיה לו יחס חם וידידותי לחתולים. בזכות גישתו, בערים מוסלמיות רבות החתולים זוכים ליחס של כבוד. (איסטמבול ועוד)
למרות אלפי השנים שעברו החתול עדיין שומר על עצמאותו ועל כישורי הציד שלו ויחד עם זאת "אין עליו" כחיית מחמד, קל לגידול, הפרווה שלו נעימה לליטוף, הגרגור שלו מרגיע ולכל חתול תתפלאו, יש גם אופי משלו.
חתולי הרחוב:
בישראל חיים כ-2 מיליון חתולי רחוב והם מתקיימים בזכות טוב ליבם של "מאכילי חתולים" .
הסתכלו בתרשים הבא:
חתול אחד היום זה 27,897 חתולים ברחוב בתוך 5 שנים.
וברחוב אין חתולים מאושרים.
אם רוצים בטובתם ובבריאותם של החתולים צריך לטפל בהם לעקר ולסרס אותם שלא יתרבו.
אני מקווה שיום אחד אציג את האוסף שלי לציבור ואגייס בעזרתו תרומות למען מטרה זו.
"כל המציל חתול אחד כאילו הציל 9 נשמות".
בידיים פרושות אני מראה לילדי את האוסף ואומרת בקול דרמטי:
"יום אחד, כל זה יהיה שלכם". הם מצדם, כנראה מעדיפים שאחיה לנצח.
ולסיום בדיחה לחיוך קטן:
אדם מגיע לפסיכיאטר ואומר:
"המשפחה חושבת שאני לא נורמלי, אני אוהב גרבי צמר כחולות"
הפסיכיאטר: "שטויות, גם אני אוהב גרבי צמר כחולות"
האיש קופץ בשמחה: "נהדר! אז ד"ר אתה חייב לבוא לבקר אצלי! יש לי שלושה חדרים מלאים!"
אז, אם אתם בחו"ל, אל תשכחו להביא לי חתול😻 יש עדיין מקום בארונות.
לכל הסיפורים מוזמנים להיכנס לכתובת:
האימייל שלי: sipur.ofra@gmail.com
אהבתם? העבירו לחברים שאוהבים סיפורים .
ואם יש לכם רגע, כתבו לי מה חשבתם.