אוסטריה אייס-קפה
נסענו לאוסטריה, לגמרי בספונטניות, חיפשתי מקום להתקרר קצת מהחום הלוהט של הארץ. מצאנו טיול מאורגן מסוג "כוכב", במחיר נוח. לא היה אכפת לי איזו מדינה, איזו קבוצה תהיה, מי המדריכה, רק תנו לי לחלוף בשקט את נתב"ג ושבעה ימים קרירים עם נוף יפה בחו"ל.
כמעט הצליח לי...
המדריכה, איריס, הייתה מצוינת, הקבוצה, נחמדה ועליזה והנופים, מרהיבים! במלון קיבלנו את החדר הכי גדול, דירה ממש עם סלון ומטבחון.
אבל קריר? לא ממש. אוסטריה קיבלה את פנינו בחום. רק במקומות הגבוהים היה קריר. ובכל זאת, הטיול היה מהנה ומוצלח.
אוסטריה הזכירה לי את ספל האייס קפה המושלם ששתיתי בהנאה באחד מבתי הקפה הרבים שבה.
למעלה (הקצפת, שלגזאנה): הרים מושלגים וקריר.
באמצע (הגלידה) מדינה מסודרת מבריקה ומצוחצחת., ירוקה ומלאת מים, אגמים, נהרות ומפלים. להתקנא בה. (גם אנחנו רוצים!)
אבל למטה, בתחתית הכוס, הקפה השחור והמר, העבר שאי אפשר להתכחש לו.
שתי דוגמאות:
האנדרטה בוינה במקום שבו עמד בית הכנסת המרכזי "אוהל יעקב" שנישרף כליל בליל הבדולח.
ובזלצבורג, שלט שנקבע על קיר המלון שהרצל לן ועליו רשום (בתרגום חופשי)
"הכול כאן יפה מאוד, אבל לא יתנו לי לחיות פה"
והוא צדק.
תוך פחות מחצי מאה, יצא הצורר הנאצי מאוסטריה ונפלה השואה על כל יהודי אירופה.
קשה לשכוח ואסור לשכוח!
שבוע ימים שטפנו את העיניים בירוק של יערות, שדות וכרמים, בכחול של אגמים קרירים, בניקיון ובסדר המופתי בכל מקום והלב התמלא.
נקווה שגם אלינו יגיע פעם מעט מכל הטוב הזה.
ולסיום, אנקדוטה קטנה:
האוסטרים מאוד קפדנים. יש כללים!
כל אחד רס"ר על משפחתו, סביבתו ורשאי לנזוף באחרים, והאוסטרים מרשים לעצמם גם "לחנך" את התיירים.
באחד הסיורים צעדנו בשביל צר בתוך ערוץ נחל סואן. המים שוצפים וגועשים ומדי פעם ניתזו עלינו טיפות כמו גשם דק.
הלכתי לאיטי מאחורי זוג מבוגר. האישה נעצרה כל כמה צעדים לצלם ובכך עיכבה את כל הטור. חיכיתי בסבלנות שתסיים.
בשלב מסוים, נאלצתי לעמוד תחת מתז מים וביקשתי לעקוף כי נרטבתי לגמרי.
הם ענו לי בגרמנית "ניין!" (לא עוקפים!) טענו שלכל אורך המסלול המים מתיזים ואין לי סיבה מיוחדת (לפי הכללים שלהם) לעקוף. גם הסבירו לי בתנועות ידיים שהייתי אמורה ללבוש מעיל גשם כמוהם.
הוצאתי מהתרמיל את המעיל שלי, לבשתי אותו והמשכתי ללכת אחריהם עד לרגע שהשביל התרחב, האישה נעצרה לצלם ובעלה התקדם... ואז נכנסתי ביניהם.
כשביקשה ממני לעקוף כדי לחבור לבעלה אמרתי: "ניין!".(לא). גם אני יודעת את הכללים! למדתי מהר.
וכך צעדנו שלושתנו ואני בינהם, הולכת לאיטי נעצרת ומצלמת. מקווה שהלקח נלמד!
בסוף היא נשברה, עקפה אותי בכעס תוך כדי שהיא מסננת לעברי כמה "מילות נימוס".
"לחנך"? גם אני יודעת. מבלי להשפיל ולהתיז מים.
אהבתם? העבירו לחברים שאוהבים סיפורים
ואם יש לכם רגע, כתבו לי מה חשבתם.
לכל הסיפורים מוזמנים להיכנס לכתובת:
האימייל שלי: sipur.ofra@gmail.com