האביר מטולדו
הייתי בתל אביב עם חברה בשוק הוינטג' ליד הסינימטק. שוק נחמד מאוד .
"חצי מהם יש לי וחצי זרקתי", אמרה חברתי.
ואכן, היה לה אוסף נדיר של רהיטים וחפצים שמילאו כל פינה בבית, עד שהחליטה להשכיר אותו ונאלצה להיפרד מהם.
וגם אני יצאתי עם מזכרת:
 |
בית שימוש אנגלי עתיק שוטטנו בשוק ולמרות החמסין, נהנינו. מה מיוחד כל כך בשווקים שלנו? מזכרות מכל הגלויות: סמוברים מרוסיה, פלסטיקים מאמריקה תכשיטים מתימן... וסובינירים מכל מקום שכף רגלו של התייר הישראלי דרכה. וגם מטבעות ושטרות של כסף עם דמותו של הרצל, מנהיגים, סופרים והייתה דמות הדייג והבנאי והחקלאית, והמדען והחלוץ, כי כזו מדינה דמיינו. פעם נסעו לחו"ל ואחד משיאי הבילוי בחו"ל היה לקנות סובינירים (מזכרות) לכל המשפחה והחברים. נסעת לחו"ל? נהנית? לכל מכריך בארץ מגיע להתרשם ולהתבשם. מה לא הבאתי ומה לא קיבלתי. בובות בתלבושת לאומית, נעליים מעץ מהולנד, מגדל אייפל קטן מפריז אוטובוס קומתיים אדום מלונדון, מגנטים למקרר, פותחן בקבוקים בדוגמת נורבגיה, זכוכיות מוונציה, מחזיקי מפתחות, ועשרות תחתיות לכוסות עם עיטורים של חוץ לארץ. כן חייבים לזכור שחיים ושוש היו ברומא, נהנו ואפילו זכרו אותי. חסר להם שלא! וכעת כל זה מוצא את דרכו לשווקי הוינטג' וזה כיף לראות, להיזכר, לצחוק וגם להתגעגע. ולמרות שאיני צריכה דבר, אתם חושבים שלא קניתי? קניתי. חתול מיוחד, עשוי אבן, עם דוגמא של אבן חלום סינית, כזה עוד אין לי, וגם כמה שטרות למזכרת. ועמד שם גם אביר אחד וזה הזכיר לי את האביר שלנו מטולדו. הכלל הוא שאם ראית משהו יפה בחו"ל תקנה אותו מיד, כי לא בטוח שאחר כך תמצא אותו. כשנסענו בפעם הראשונה לספרד ביקש בננו הקטן שנישאר בבית עם סבתא, בובה של אביר עם חנית וקסדה מיוחדת ואנו כמובן הבטחנו שנביא. כבר בשוק הראשון פגשנו אלפי בובות אבירים. לעצמנו אמרנו לא צריך למהר ולהיסחב עם אביר ששוקל קילו במזוודה, נקנה בסוף הטיול. אבל לאט לאט במסלול הטיול פחתו האבירים ודמות אביר המיוחד נעלמה לחלוטין מהדוכנים... בסיום הטיול בטולדו מצאנו את עצמנו במקום ליהנות ולבלות מחפשים יום ולילה בובה של אותו אביר. איך נחזור הביתה בלי הבובה שהבטחנו לו? ליבו ישבר. בסוף מצאנו אחד די דומה וגם קנינו חבילת שוקולד גדולה לגיבוי. כשהגענו ארצה פתחנו בחיל ורעדה את המזוודה... כבר התכוננו לבכי תמרורים ועמדנו להתנצל ולתאר את המאמצים שהשקענו.... אבל בננו לקח את האביר, עשה לו כמה היפוכים באוויר, ערך דו-קרב מול יריב דמיוני שנפל על חרבו תוך שניות, ואז הניח את האביר על המדף ליד שאר הצעצועים וטרף את השוקולד. ואיפה אותו אביר כעת? כנראה שגם הוא עומד באיזה שוק וינטג' ממתין לילד הבא. נ.ב. ולמרות הנאמר לעיל, אם תיתקלו בחו"ל בפסלון חתול חמוד שיזכיר לכם אותי, תמיד אשמח לצרף אותו לאוסף החתולים שלי, וגם הוא בטח ישמח. תודה מראש💗  אהבתם? העבירו לחברים שאוהבים סיפורים. לכל הסיפורים מוזמנים להיכנס לכתובת האימייל שלי: sipur.ofra@gmail.com |
.