פרי עץ הדעת

 הקיץ קרב ועמו עונת הפירות. 

בחנות הירקות צדה את עיני קופסת פלסטיק שקופה ובתוכה שסק.

"כמה זה?" שאלתי.  

"36 שקל". 

"וואו... והענבים?" 

"38".

"וואהו וואהו".

"אחזור בעונה כשהמחירים ירדו ..." אמרתי ויצאתי.

למחרת בתי ביקשה שאכין מגש פירות למסיבת יום ההולדת של נכדתי "שיאכלו גם משהו בריא, לא רק ממתקים" .

מה לא אעשה בשבילה? חזרתי לחנות.

 "נישברת?" חייך המוכר.

הנחתי על הדלפק 4 שסק, חצי אבטיח, מלון, 3 קיוי, קלמנטינות,  קופסת תותים... 

"מאה שקל ו..."  

"קבלה?" ,"לא תודה" עניתי לפני שאתעלף.

וזה מחזיר אותי לימי ילדותי. אז לא קנינו פירות! מה פתאום?! 

לקנות פירות? מעולם לא! פירות קטפנו, לא קנינו.

לכל אחד בחצר היה עץ פרי ולנו במיוחד היה מגרש צמוד לבית בו גדלו עץ רימון ועץ שזיף ועץ אשכוליות ועץ תפוז ועץ קלמנטינות ועץ חבושים ועץ תות ושסק וכמה עצי אורן כמו בשווייץ! עליהם תלה אבי ערסל והיה שוכב בצילם ומקשיב לחדשות שבקעו מטרנזיסטור קטן.

הפירות היו קטנים כי אף אחד לא טיפל ולא דישן אבל טעימים ובעיקר בלי ריסוס. רק עץ התאנה שצמח מעל בור הביוב (הג'ורה) היה עץ ענק ושופע. היינו מטפסים יחפים על ענפיו העבים ושואגים בקולי קולות "אוהו אוההו!" כמו טרזן. "היינו ילדים וזה היה מזמן..."

מהפירות הפגומים אמי נהגה לעשות קומפוט (ליפתן):

חודש ימים אכלנו קומפוט שזיפים וחודש ימים קומפוט תותים וחודש קומפוט חבושים וליפתן תפוזים טעים עם קצף ביצים ... 

ולמרות שהיו לנו הרבה עצי פרי אצל השכן "הדשא היה ירוק יותר"

השכן שלנו פרופ' טרייווס היה מדען במכון ויצמן. בחצרו גידל וטיפח עצים אקזוטיים:

אבוקדו, מנגו, אנונה, אפרסמון. עצים גדולים רבי עלווה שהביא מהעולם הגדול. 

תמיד רצינו לטעום או לפחות לגעת ולהריח. ריח פרי המנגו שיגע אותנו. 

פולי, תרנגולת המחמד שלנו נחלצה לעזרתנו. 

הלכה והטילה את ביציה במקום בלול  בחצרו של השכן. בחיל ורעדה אחי ואני נקשנו על דלת ביתו וביקשנו רשות לקחת את הביצים  ועל הדרך "הרמנו" כמה פירות שנפלו לאדמה.

"מים גנובים ימתקו"?  בטח! "ושפתיים ישקו"

פולי המשיכה במלאכתה מספר שבועות עד שחדלה וחזרה למורת רוחנו להטיל ביצים בלול אבל אנחנו המשכנו לפקוד את חצרו של השכן עוד כמה ימים,  הרגלים קשה לשנות...

גם היום בגינה שלנו בנס ציונה יש לנו עצי פרי. 

יום אחד ראיתי גברת עם סלים קוטפת מנגו ולימונים בשביל לצד הבית שלנו.

"תקטפי תקטפי, כל מה שמעבר לגדר מותר לך לקטוף!" היא אומרת לי.

"בטח שמותר לי" עניתי "אלו העצים שלי! ואת בבקשה קטפת מספיק" ,

ולסיום, פתגם מחויך מאת חנניה רייכמן:

חַוָּה אָכְלָה מֵעֵץ הַדַּעַת

חָמֵשׁ דַּקּוֹת לִפְנֵי אָדָם-

וְעַד הַיּוֹם אִישָּׁה יוֹדַעַת

כִּמְעַט הַכֹּל יוֹתֵר מֻקְדָּם.

תאכלו פרי -- ותהיו לי בריאים. 

ורק שימו לב שלא יעלה לכם כמו ביטקויין!

לכל הסיפורים מוזמנים להיכנס לכתובת:    ofrazomer.blogspot.com