מה זוכרים מטיול
טיולים הם כמו בושם. נעים וכיף עד שמתפוגג. פעם עוד עלעלנו באלבומים אבל כעת אני מעדיפה פחות לצלם ( בלי "תעמדי פה", "תעמוד שם" "תחייכי") מעדיפה לשמר את הרגע ולא מבעד לעדשת המצלמה. איך בכל זאת זוכרים?
בעיקר אם קרתה פאשלה או סכנה שיצאתם ממנה בשלום. את זה המוח שלנו אבולוציונית בוחר לזכור.
אמנם טרם הסתיים הטיול, אבל כבר כעת אני יכולה לומר שהטיול יפה, נינוח, נופים מעניינים (חלקם כבר פגשנו בעבר הרחוק) .
ביקרנו בסינגפור, תאילנד, קמבודיה, מחר נעגון בויטנאם ולסיום נמריא מהונג קונג) .
וכשנחזור בשלום בריאים ושמחים כנראה שאשכח כמעט הכול.
בכל זאת פאשלה אחת קטנה:
"עליתי לקומה האחרונה במלון להשקיף על הנוף של סינגפור ולראות את בריכת "האין סוף".
השעה הייתה 11:29 בלילה והבריכה כבר לא הייתה פעילה וחשוכה. "איפה הבריכה?" שאלתי את הברמן שעמד בבר וחיכה כבר שאסתלק כי הוא עוד דקה סוגר. אבל אני התעקשתי ואמרתי לו "אולי מחר אלך לשחות, ואני רוצה לבדוק קודם!" והוא הצביע לכיוון מסוים ואני הלכתי לשם.
הדרך הייתה חשוכה אחזתי במעקה וירדתי במדרגות.
מצאתי את עצמי בתוך בריכת האינסוף ,עם הנעלים והמכנסיים במים, עד הברכיים.
אכן בדקתי בדיקה יסודית.
כל הדרך חזרה לחדר טיפטפתי...גם במעלית
מסלול הטיול