עוד שנה חלפה

 

  OZ🙋🏻‍♀💛 

יום הולדת

בעלי חגג את יום הולדתו עם חבריו הוותיקים שאותם הוא מכיר כבר יובל שנים ויותר. כל שנה בחודש נובמבּר מתכנסים אצלנו או אצל חבר ותיק אחר שחוגג באותו היום בביתו או בביתנו. 

מתחבקים מתרגשים צוחקים ועושים ספירת מלאי, מה השתנה . 

הנשים יפות ומטופחות והגברים שיהיו בריאים ... על פוליטיקה לא מדברים . כמה טוב. כמה שעות של נחת וגעגוע לילדות שמתפרקים לרסיסי סיפורים וזיכרונות.

חלק ב' 

------------------------

וזה הזכיר לי  את יום הולדתי ה-40.

בדיוק אבל להיפך. 

באותה תקופה התחלף מעגל חברותיי בשל מעבר דירה מחיפה לרחובות.

ומי היו חברותי הטובות באותה עת?

א. אמא של בן כיתה של בני.

ב. אמא של בת כיתה של בתי.

ג. חברת ילדות ותיקה. 

ד. השכנה ממול

ה. עמיתה למקצוע

ה. שכנה פסיכולוגית שאיתה צעדתי ערב ערב וגם  "זכיתי" לטיפול ללא תשלום

ועוד.

המשותף לכולן היו הקירבה והחום שחשתי כלפי כל אחת ואחת והיות והן לא הכירו זו את זו היה לי "צורך לשתף" ולדבר עם כל אחת על כל אחת (בקיצור,לרכל) על מי יותר ועל מי פחות ולא דווקא בקטע רע.

עולם מלא סיפורים ומעשיות העברתי מאחת לשנייה ( מאחורי כל אישה יש סיפור)  וכדי לתת תוקף לדבריי ולאמינותי וכדי לא להתבלבל בעצמי לא השתמשתי בחיסיון (כמו "א' מבית הנשיא") אלא נקבתי בשמותיהן המלאים .

ואז זה קרה. 

ביום הולדתי ה-40 החלטתי לכנס את חברותי לחגיגת יום הולדת. 

הגיעה שעת היומולדת והן נכנסו בדלת  אחת אחרי השנייה  יפות  ומחויכות "מזל טוב, מזל טוב" חיבוקים ונשיקות וכשהתיישבנו לשולחן הצגתי אותן.

תכירו זו  א', אמרתי, וכל העיניים ננעצו בא' וכולן ידעו מי היא ומה ההיסטוריה שלה וזו ב' וזו  ג' וד' וחוזר חלילה. 

באותו רגע "נפל לי האסימון" חשתי מבוכה גדולה, רציתי שהרצפה תיפער את פיה ותיבלע אותי. 

להפתעתי השיחה זרמה (הרי כולן "מכירות" את כולן  הכרות מוקדמת :-)

היה עליז ושמח ואף אחת לא דפקה לי חשבון והגישה תביעת לשון הרע למרות שהיה מגיע לי.

רק אמא שלי שעמדה בצד על תקן של סייעת לחשה באזני כל פעם כשהלכתי להביא משהו מהמטבח  "מי זו? מי זו הבלונדינית? " ובלבלה בין הגרושה לרווקה ...ובין כל השאר .

דרך אגב, 

אם תהיתם:

שוש עשתה בוטוקס .

דינה השמינה.

רויטל התגרשה

ובעלה של...

סתאם!

(מותר לרכל או שלא?)