מה חשוב יותר ספורט או ברך?

 כבר שבועיים שאני צולעת. הפכתי להולכת רגל (אחת).

כנראה שעשיתי יותר מידי ספורט.

אני רגילה לצעוד בבוקר כשעה, שומעת באזניות את התוכנית האהובה עלי "שלושה שיודעים"  לפעמים אני ממשיכה לבריכה להתעמלות מים או שחיה. 

ככה אני תופסת 2 ציפורים במכה אחת. גם עושה ספורט גם בריכה ואפילו גם מקלחת.

מה שלא ידעתי שכנראה התאמצתי יותר מידי. 

בכניסה לבריכה התקפלה לי הרגל וצנחתי למים והברך פגעה בקרקעית וחטפה מכה.

עוד המשכתי קצת לקפץ במים כמו צפרדע אבל כשיצאתי כבר לא יכולתי לדרוך על הרגל.

איזה כאבים!!!

אני רגילה שהגוף שלי מרפא את עצמו מהר מאוד. שפעת- יומיים,  קורונה - שלושה ימים גג.

לאמא אמיתית אין זמן למחלות, לא יכולה להרשות לעצמה יותר.

אבל זה... כבר שבועיים. 

אמנם במגמת שיפור, אני נחה הרבה אבל גם אוכלת הרבה.

או יותר נכון מכרסמת. בוטנים, במבה, אגוזים...

מה כבר יש לעשות.

ניסיתי, גרב אלסטית, כרית חמה,  ניזעי חשמל, בי קיו לייזר.. 

כול אלה מבטיחים לי שתוך שבועיים שלושה מכסימום, אם אתמיד בטיפול, אחלים.   

גם התור לאורטופד לוקח  שלושה שבועות .

מעניין מה יקרה קודם?

בדימיוני  ברגע  שיגיע התור וכף רגלי תדרוך על סף חדרו של האורטופד,  הכאב  בום, יחלוף...

"מה אפשר לעזור לך גברת זומר? "

הוא ישאל.

ואני אשיב במבוכה

"תודה דוקטור, ה-כ-ו-ל הסתדר,  ומה שלומך?"

ואז אצא לי בדילוגים מהחדר. 

מאחלת לכל הסובלים והסובלות שלא יסבלו, החלמה מהירה ובריאות שלמה .

בשבילי הכאב הזה, גם אם יתרפא,  הוא אות וסימן.  

ספורט  אמ

נם חשוב אבל ברך חשובה יותר.