מה את צועקת?! כי ככה נולדתי, בצעקה.
מּאז ומתמיד דיברתי בקול רם ותמיד גם העירו לי.
עבורי לדבר בשקט זה מאמץ.
איפה השמחה, איפה הצחוק, הכאב, ההתרגשות ...במקום ציבורי אני מבינה ( לא להפריע לנוכחים) אבל אחד על אחד? למה ללחוש? מה אנחנו ברוסיה? הק.ג.ב מאזין לנו?
אני יודעת שלדבר בקול רם זה לא כל כך "תרבותי" פרט לאופרה. שם לזמרת מותר לצעוק ואפילו לשבור בקולה כוסות זכוכית וכולם ימחאו לה כף.
היינו משפחה רועשת.
אמא שלי תמיד ביקשה שנדבר בקול רם וברור ולא נמלמל מתחת לשפם, ואם אפשר גם נעמוד זקוף (נולדה בגרמניה, כבר אמרתי?) ואבא שלי היה כועס כשהפרענו לו בשנת הצהריים.
בבוקר, אחי היה מתעורר מותח את זרועותיו לצדדים ופוצח בקריאת השכמה תרנגולית, קוקוריקו!!! (זה קורה עד היום)
ביתנו היה עם חצר גדולה.
אמא תולה כביסה, אחותי מדיחה כלים ומזמרת במלוא גרונה "באב אל ואד" אני משקה את הגינה ואחי מטפס על הגג.
כולם עסוקים בשלהם, אף אחד לא יזוז ממקומו בשביל לדבר ואחי בטח לא יקפוץ מהגג כדי להאזין.
אז צועקים אחד לשני.
השכנים לא התלוננו.
להיפך,
צמּוד לנו גרה מנהלת בית ספר שמידי שובה מהעבודה הייתה פוצחת בהתקפי זעם על בעלה האומלל ילדיה וגם על הכלב. "יומבו שתוק!!!!" למרות שכולם התהלכו בדממה מתחת לשטיח. יומבו לעומת זאת, לא שתק.
כשהתחתנתי והפכתי לקניינו של בעלי היקר הוא התלונן על קולי הרם והיה עושה לי קולות סּסססּ... ששששש...כמו נחש צפע עד שניגמר לו האויר.
כשלימדתי בבית ספר, התלמידים בשורה הראשונה חשו ויברציוֹת
כשביקשתי "ש-ק-ט!!!" בתוספת מכה על השולחן עם קלמר פח, הם קפצו ממקומם ועברו לדום מתוח.
באמצע ספטמבר כבר הייתי צרודה.
חברה לקוית שמיעה באוזן אחת שצועדת איתי ביקשה שאצעד לידה בצד של האוזן החרשת ועוד אומרת לי "למה את צועקת ?"
בבריכה שאלתי שחיינית אחת "את יוצאת?"
3 כרישים גברים שחיינים הוציאו את ראשם מהמים ואמרו "אני כבר יוצא, אני יוצא!"
מישהו אמר לי פעם שאם אאבד את קולי, אמצא אותו אצלו באוזן
ומישהי אחרת אמרה לי משהו לכאורה מוזר "כשאת צועקת לא שומעים אותך"
וחברה שחלקתי איתה חדר בטיול ביקשה (בגסות) שאנתק את שיחת ההשכמה הצוהלת שלי עם רוני בטלפון. ( לא מדברת איתה יותר).
הוי שלמה שלמה (ארצי) רק אתה מבין אותי.
"את צועקת, אני בא"
אבל לאחרונה חל מהפך. כפי הנראה, קולי נחלש.
לפתע בעלי מבקש שאגביר את הווליום "מה? מה? אני לא מבין מה את אומרת, דברי יותר ברור!"
הנכדים שגרים בקוטג' כשאני קוראת להם לבוא מלמעלה פתאום לא שומעים! ( אלא אם יש לי גלידה כמובן...)
ו"מגעולה" החתולה (כן זה שמה)כבר לא ממהרת להגיע כשאני קוראת לה ....
אולי אני זקוקה למדונה? לרמקול? בּשימוש משני, אוכל גם להפגין אתו בצמתים.
