סיפור עם "העצמה נשית" לחג שבועות
הבוגונוויליה, הצמח הנערץ עלי. איך איך הוא פורח באמצע הקיץ, אם הייתה לי עוד בת הייתי קוראת לה בוגונוויליה.😉
הסיפור חל ערב חג שבועות, מתן תורה.
אז נהוג לקשט את הבית בפרחים וגם את בתי הכנסת. סבתא שלי אוממה ז"ל הביאה איתה כשעלתה ארצה מגרמניה את "בית הכנסת" (ארון קודש, ספר תורה, פרוכת ועוד) מהעיירה שלה שוואבך לרחובות והיקצתה להם את החדר הגדול (הסלון) בביתה.
מידי שבת הגיעו מנין גברים להתפלל ובחגים נוספו גם נשים וילדים. מחיצת וילון צרה ושקופה הפרידה בין הסלון לחדר השינה שלה שהיה לעזרת נשים.
סבתי שהייתה אישה אדוקה הייתה עומדת כלולב דקיק מכונסת בתוך עצמה מתנוענעת ממלמלת ומתפללת בשבילנו ובשביל כל עם ישראל.
היות ולא דיברה עברית, לא היה ביננו כמעט קשר, חוץ מחג שבועות.
לכבוד החג סבתי ביקשה ממני לקשט את בית הכנסת.
שיח הבוגונוויליה שהוא שיח קוצני היה בין הצמחים הבודדים שפרח בעונה זו של השנה
השיח האמיץ הזה פרח מול הבית שלנו מעל החניה של השכן שלנו מר פינקלשטיין שהיתה לו משאית .
לעת ערב כשהשכן חזר לביתו מהעבודה והחנה את המשאית טיפסתי אני ילדה קטנה על גג המשאית, גזמתי את ענפי הבוגנוויליה הפורחים , השלכתי אותם על האדמה, אחכ' אספתי אותם וקישטתי לפי טעמי את בית הכנסת. כל שנה בחג שבועות בית הכנסת של סבתי היה מקושט להפליא בשפע פרחים בצבע בורדו והידיים והרגלים שלי היו מלאי שריטות בצבע דומה.
למחרת החג, גם ניקיתי הכול.
לחג שבועות יש מספר שמות, חג הביכורים מתן תורה, חג הקציר ועוד. בשבילי הוא ייזכר תמיד כחג הבוגנוויליה
